ב"ה
חירותנו
וביעור חמ"ץ
"אני חייב לראות את המשחק הערב".
"אני צריכה כבר בגד חדש".
עצרו רגע. האם אתם בטוחים
במה שאמרתם?
-יש אפשרות שתסתדר בלי
המשחק?
-יכול להיות שיש לך כבר מה ללבוש?
ה'חייב',
"מוכרח", "צריך", בהרבה מקרים מנהלים לנו את החיים.
הדוגמאות שלמעלה הן
קלות לוויתור באופן יחסי, אבל
ה"חייב-מוכרח-צריך" הזה מעמיד אותנו לא פעם בתחושה של דרך ללא מוצא. אנחנו חייבים להרוויח, אנחנו
מוכרחים לדאוג , אנחנו צריכים להספיק, אנחנו חייבים לסדר, אנחנו מוכרחים לטפל,
אנחנו צריכים כבר לגמור . כל אחד עם הרשימה האינסופית של המחויבויות שלו.
מה קורה כשאנחנו לא
עומדים בסד של 'חייב-מוכרח-צריך' שהכנסנו את עצמנו לתוכו? אז, אנחנו עצובים,
כועסים, מתוסכלים או מדוכאים. למה ? כי לא עמדנו בציפיות שלנו מעצמנו. כי לא עשינו
את מה שאנחנו מאמינים שאנחנו מוכרחים.
לדאבוננו, הסד
של 'חייב-מוכרח-צריך' נמצא גם
במערכות יחסים. יש לנו אמונות לא רק על מה שאנחנו חמצי"ם
(חייבים-מוכרחים-צריכים) לעשות, אלא גם על מה שאחרים חייבים-מוכרחים-צריכים לעשות; "היא חייבת לשתוק קצת",
"הוא צריך לדבר איתי יותר" , "היא צריכה להרפות קצת",
"הוא צריך לשים לב יותר" וכו' וכו'. כמה טקסטים פנימיים יש לנו על מה שהם
חייבים-מוכרחים-צריכים לעשות. כמה אנרגיה אנחנו מבזבזים על אכזבות מִסד
החמ"ץ שבַּנינו לאחרים.
אלה החיים שלנו. אלה
החיים שחלמנו עליהם? האם כל זה גורם לנו לאושר?
-לא חשבנו על זה, כי
מרוב עשיה אנחנו לא מתפנים לרגשות שמבעבעים שם.
-אושר. נשמע כמו שם
טוב לילד. לחלום.
אבל האושר הזה מסתובב כאן בעולם. צריך רק לשים עליו
יד. סליחה, לב.
הרב קוק במאמרו
'חירותנו וביעור חמץ' (בתוך 'עולת ראיה') מסביר שהגאולה תלויה בחירות עצמית
שנקנית על ידי חירותה של הנשמה. חירות הרוח. הוא תולה את חירות הנשמה
בביעור כל הדברים המעכבים את חירות האדם. זהו החמץ.
בשפה אימונית, החמ"ץ הוא ה'חייב-מוכרח-צריך'.
אלו כל האמונות המעכבות שלנו על מה שאנחנו 'חייבים' לעשות. האמונות שרכשנו כילדים.
האמונות שיצרנו בתוך החברה שבה גדלנו. התפיסה שעיצבנו בתוך התרבות שסובבת אותנו. התפיסות
שבגללן אנחנו מתוסכלים. אלה אמונות תוקעות. את התפיסות האלה צריך להסיר. זה מה
שעלינו לבער!
הרב קוק מלמד שהחירות, היא רוח המרוממת את
האדם 'להיות
נאמן להעצמיות הפנימית שלו'!
מהי האמת הפנימית שלי? איך מגלים אותה?
איך יוצאים מהמקום
שהרב מתאר כ'בן חורין שרוחו היא רוח של עבד'?
הרי זה לא המקום שהיית
רוצה להיות בו.
איך עושים את זה?!
התהליך הוא קשה, אפילו
מפחיד, אבל אפשרי. כבר נאמר 'אין אסור מתיר עצמו מבית האסורים' וכדי לעשות את
השינוי הזה צריך סיוע חיצוני.
מזמינה אתכם לצאת למסע
פנימי לביעור החמ"ץ שלכם, וממליצה בחום על תהליך אימון J
חג שמח!
